גזר דין בתיק ת"פ 1016-07

רקע

הנאשם הורשע, על פי הודאתו ובמסגרת של צירוף תיקים, במספר תיקים ובהם אישומים בעבירות אלימות, איומים, הטרדת עד, החזקת סכין, הכשלת שוטר ועוד. לנוכח ריבוי התיקים, אסקור תחילה את התיקים ואקבע את מתחם ענישה לגבי כל אחד מהם בנפרד, ולאחר מכן אתייחס לטענות הצדדים ואגזור העונש הראוי לנאשם.

האישומים ומתחם הענישה

א.         ת"פ 1016/07, בית משפט השלום בבית שמש (התיק העקרי):

במסגרת תיק זה הודה הנאשם והורשע בעבירות של תקיפה, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים.

ביום 10.4.06, השתולל הנאשם בסניף בנק וקילל את הנוכחים ובשל כך נדרש לעזוב את המקום. הנאשם יצא מן הסניף, חזר עם בקבוק זכוכית, זרק אותו על פניו של אדם שהיה במקום, וגרם לו לפצע קריעה עמוק בלסת התחתונה. לאחר מכן יצא בריצה מהבנק, אך המתין בסמוך למקום. כאשר יצא אותו אדם מהסניף יחד עם אדם אחר, זרק הנאשם אבן על חברו של הקרבן הראשון ואיים על הקרבן הראשון שאם יקרא למשטרה הוא ירצח אותו.

מדובר בארוע, אשר אין צורך להכביר מלים על חומרתו. הנאשם תקף בצורה קשה אדם אשר לא היה לו כל סכסוך עמו, אך בגלל שהוצא מסניף בנק בגלל התנהגותו. התקיפה גרמה לקרבן העבירה לפציעה בפניו, ויכלה אף להסתיים בצורה חמורה עוד יותר. חברה אינה יכולה או אמורה להכיל התנהגות בריונית מעין זו או להגיב עליה בסלחנות.

מתחם הענישה ההולם ארוע זה מחייב השתת מאסר בפועל, לתקופה שבין שנה לשלוש שנים, וכן פיצוי משמעותי למתלונן הראשון.

ב.         ת"פ 2346/09, בית משפט השלום בירושלים

במסגרת תיק זה, הודה הנאשם והורשע בעבירות של הטרדת עד בנסיבות מחמירות ואיומים.

 קודם ליום 20.5.06, אדם בשם דסלין מנגיסטו הגיש תלונה נגד אחיו של הנאשם, אהרון סרויה, בגין ארוע אלימות והיה אמור להעיד נגדו. ביום 20.5.06 פנה הנאשם למנגיסטו במרכז המסחרי של בית שמש וביקש ממנו לגשת עמו למקום צדדי, ואז שלף סכין, האשים את מנגיסטו, כי בגללו אחיו של הנאשם נמצא בבית סוהר ואיים עליו כי יחתוך אותו.

מנגיסטו וחברתו נמלטו מהמקום לביתו של מנגיסטו והנאשם רדף אחריהם. כאשר היו מנגיסטו וחברתו בביתו של מנגיסטו, קרא לו הנאשם לרדת למטה ואיים על אחותו של מנגיסטו כי אם תצא מהבית, ישרוף את בנה.

חומרתו של ארוע זה ברורה מתוך עובדותיו. מדובר בהתנהגות בריונית ושלוחת רסן. מנגיסטו נפל קרבן לעבירת אלימות, אשר בית משפט מצא כי יש בה להצדיק מעצרו או מאסרו של אחי הנאשם. כל חטאו של מנגיסטו היה, כי התלונן על המעשה במשטרה. בשל כך, הוא מצא עצמו מאוים בלבה של עיר על ידי אדם חמוש בסכין. הנאשם אף הגדיל עשות, ורדף אחרי מנגיסטו לביתו ואף איים על אחותו של מנגיסטו כי ישרוף את בנה. מעשים אלו מגלים העדר מעצורים והעדר מורא חוק. מדינה אוכפת חוק אינה יכולה לקבל איום או פגיעה בעד. במקרה זה, שתי העבירות שיוחסו לנאשם, האיומים והטרדת העד, נעברו בנסיבות קיצוניות לחומרה. חסד נעשה עם הנאשם שלא יוחסו לו עבירות חמורות יותר, העולות מהעובדות בהן הודה.

רמת הענישה ההולמת עבירה זו מחייבת השתת מאסר משמעותי בפועל, לתקופה שבין שנה לשלוש שנים.

ג.         ת"פ 1602/09, בית משפט השלום באילת

במסגרת תיק זה הודה הנאשם והורשע בשני אישומים של התפרצות וגניבה.

האישום הראשון עניינו התפרצות לדירת מגורים באילת, אשר הנאשם הכיר את הדיירת בה ואף התארח אצלה. ביום 17.9.09 נכנס הנאשם לדירה תוך שימוש במפתח מותאם וגנב מהדירה מחשב נייד, שני ארנקים, תיק עור ועוד.

האישום השני עניינו גניבה מחדר במלון. ביום 17.9.09 התפרץ הנאשם לחדר במלון "אדומית" וגנב מתוכו את ארנקה של האורחת אשר השתכנה בו. לאחר מכן נמלט הנאשם מהמקום בעוד המתלוננת רודפת אחריו.

אין צורך להכביר מלים על חומרתן של העבירות. התפרצות לדירות מגורים הפכה זה מכבר למכת מדינה, אשר נזקיה ברורים וידועים. נזקו של הקרבן אינו רק רכושי כי אם גם, או שמא בעיקר, בפגיעה בתחושת הבטחון האישי ובקדושת ביתו. משכך, מתחם הענישה ההולם את העבירות מושא האשום הראשון נע בין שנת מאסר בפועל לשלוש שנות מאסר בפועל.